בימים האלה שרבים "מרביצים בנו תורה"
תזיזו הרים,
תמציאו את עצמכם מחדש,
מתעורר רצון לדהור קדימה,
לפרוץ גבולות , לייצר מהפך
ועד לפני כשבוע אפילו ברדיוס של 500 מטר!!!
למה לאחרים זה בא בקלות ולי זה קשה כל כך. מנוסים יודעים שתפסת מרובה לא תפסת.
בעיקר יתכן שתצא מותש, מיואש ומתוסכל.
למה?
כי האנרגיה שלך מוגבלת ובטח בימים כאלו. בימים שאי הודאות מרחפת מעל כולנו ומשפיעה.
משפיעה על התא המשפחתי המצומצם והמורחב, משפיעה על קשרי הגומלין עם חברים,
משפיעה על הפרנסה, הביטחון ועוד. בכל זאת, יש אינספור סיפורים על כאלו שעשו זאת.
המפתח הוא התמקדות
התמקדות בדפוס אחד. שינוי הרגל אחד מהווה פתח לשינויים רבים אחריו.
זה נקרא "הרגל מרכזי", הרגל מפתח.
למשל מי שמאופיין בזה שהוא חי בקצב משלו, זורם נהנה. פתאום עכשיו הוא קם ומחליט, שמהיום הוא רוצה להיות יעיל, חטוב, לקום מוקדם בבוקר, לאכול בריא , להיות בכושר, להפסיק לעשן,
להיות בעשייה ענפה, להגיע מוקדם הביתה, להספיק לקרוא ספר, להיפגש עם חברים, להיות קשוב לבת זוגו.
די לו שיחליף את הרגל העישון בהליכות/ריצות.
להרגלים מסוימים יש כוח לעורר תגובת שרשרת, הם מניעים תהליך.
כושר הוא בהחלט הרגל כזה שמניע שינוי נרחב.
ולפני שיעלה התירוץ – היינו מוגבלים ב- 500 מטר….
גם ב- 500 מטר זה אפשרי, פשוט עושים סבוב ועוד סבוב וחוזר חלילה.
ואז השכנים מהמרפסות יוצאים למחוא לך כף…. רק אל תתרגל .
שינוי הרגל אחד הוא בבחינת ניצחון קטן
הניצחון הקטן הוא שמביא לאמונה שהישגים גדולים הם במרחק נגיעה.
ואופס, כבר לא מגבילים מרחק , אז מה באמת אפשרי?
אז מהו ההרגל הזה שהוא המשמעותי עבורך? שיהיה המפתח לשינויים מועילים?
2 תגובות
כתבת מאוד יפה, נכון ואמיתי. שינוי הרגל אחד באמת מניע. הקושי לפעמים הוא להתחיל ולהתמיד עם שינוי ההרגל האחד.
בגלל הקושי בהצמדה, נכון להתחיל עם אחר אבל צריך לדעת לבחור אותו נכון ובעיקר לייצר תמונה של המלחה שאליה שואפים. כשבונים תמונה כזאת נכון וממש חשים אותה ומרגישים אותה, קל יותר להתמיד.
אשמח להרחיב ולסייע