"אתה חייב לי 100 מקלחות."
"את יכולה לדבר עם אשתי?"
"אני מתחמקת ממנה כבר חודש… אם תתחיל שיחה – הלך הסדר המשותף."
המשפטים האלה אמיתיים.
הם נשלחו אליי השבוע, מפי אנשים אמיצים שנמצאים בעין הסערה – בבית, בזוגיות, בעבודה, ובחיים.
אם גם אתם מרגישים את המחנק מטפס בגרון,
אם בבית העומס הפך לבלתי נסבל, כשאחד שוב יוצא למילואים והשני מתמודד לבד,
אם כשכבר חוזרים – אין באמת חזרה, אין נוכחות אמיתית, אין מילים, רק שתיקה…
אם בעבודה עולות שיחות קשות על צמצומים, פיטורים, או סתם חלוקת עומסים לא הוגנת,
ואם סביב שולחן החג המשפחתי או במפגשים חברתיים אתם כבר דרוכים מראש, חוששים ממפגשים לאור הלהט שיוקד ביננו מזה זמן מה, כי ברור לכם שזה לא ייגמר רק ב"מה נשמע"…
זה כנראה זמן של שיחות טעונות.
והן לא חייבות לפרק — הן יכולות לבנות.
עם היערכות והכנה נכונים, מיקוד, ואמפתיה – הן אפילו יכולות להפוך לרגעים של חיבור אמיתי.
אם חשוב לכם להפוך את השיחות הקשות למטעינות, מקרבות ואפילו מועילות — כדאי שתקראו.
אתם אולי חולמים שמישהו יגאל אתכם מהצורך הזה לדבר,
אולי מנסים לדחות, למתן, לעגל פינות,
אבל אם אתם מרגישים שמדובר בשיחה שיכולה לשנות את האווירה, להציף רגשות, אולי אפילו לשבור —
אתם כנראה לפני שיחה טעונה.
וזו לא סיבה להיבהל — זו סיבה להיערך.
אז איך צולחים את האתגר? מדברים – לא שותקים.
מצד אחד נמאס לטאטא, לוותר.
נמאס לוותר על עצמנו, על זכויותינו, על השמעת דעתנו, על מה שפייר, על מה שנכון ואפילו צודק.
מצד שני ממש לא בא לנו להתדרדר במדרון החלקלק הזה,
מפחיד אותנו ל"שלם" את המחיר של קיום השיחה שעלולה להוביל לשסע, ניתוק, אשמה.
ופשרה, נשמעת במצבים מסוימים כמו פשע- רע.
אבל שתיקה עולה לנו ביוקר. פוגעת באקלים, פוגעת בפרודוקטיביות, פוגעת במחוברות עובדים ובמערכות יחסים
מה עושים? ממקבלים – מקיימים 3 שיחות במקביל
בשלב ראשון, מכירים בזה בכל שיחה כזאת מתקיימות בפועל 3 שיחות במקביל.
כן – 3 שיחות.
ניקח לדוגמא שעליך להודיע לעובד שלך שאתו כבר נרקמו קשרי חברות שלא זכה במכרז לקידום, מכרז שאולי אפילו אתה עודדת אותו להגיש התמודדות.
שיחה ראשונה - שיחה ה"מה קרה"
שיחה על העובדות . פני ההתרחשות, שהם בדרך כלל רק קצה קרחון.
כבר בחלק הזה יכולים להתגלות פערים בסיפורים ממש כמו בשיר: "הוא אמר לי , ואני אמרתי לו…."
למשל מתמודד למשרה ניהולית שלא זכה במכרז. כל אחד רואה תמונה אחרת תלוית ההשקפות והתפיסות שלו.
המנהל יכול להאמין שהיו מועמדים ראויים יותר לאתגרים הנוכחיים ואילו העובד ירגיש שזה בגלל תקרת זכוכית מגדרית, בגלל ההיעדרות למילואים או משקעים מהעבר. העובד יכול להרגיש שהארגון נתן לו להיות מועמד קש, השתמשו בו , ניצלו את היעדרותו ואילו המנהל יחשוב שהיה ראוי אבל הגיעו מועמדים לוועדה שהפתיעו ולא ידעו עליהם מלכתחילה.
אל תתווכחו מי צודק, קבלו שהסיפור שלנו מושפע מתפיסות רק הקשיבו, הקשיבו באמת.
החליפו את השאלה "מי צודק?" בשאלה "מהי הדרך הטובה לטפל בבעיה עם הפנים קדימה?"
שיחה שניה – שיחת הרגשות – מה הרגשנו בתהליך?
אנחנו בד"כ מנסים להתכחש לרגשות, רובנו תופסים חשיפה רגשית כחולשה. לכן אנו שמים את הרגשות על Mute, מתאמצים לא להיחשף כדי לא להיפגע. אבל לרגשות שלנו יש נטייה לצוף בטון דיבור, בשפת גוף, בהבעת פנים וככל שננסה להחביא אותן יותר הם דווקא יגלשו בלי שליטה ולעיתים בהתפרצות בזמן ובמקום הלא מתאימים. לכן, מומלץ לתרגם את הרגשות שלנו למילים ולשתף, מבלי להאשים, "אני חש פגוע, אני מתוסכל, אני נבוך" לא כי אתה פגעת בי, שיחקת בי.
שיחה שלישית – שיחת הזהות – השיחה שלא נשמעת אבל מאיצה את הרגשות ומנהלת את השיח.
זוהי שיחה על תחושת הערך העצמי שלנו, על מי אני בעולם הזה ולמה אני ראוי.
שיחה שמפגישה אותנו עם הערכים שלנו.
שיחה פנימית שכל אחד מנהל עם עצמו ולא תמיד אפילו במודע.
אנחנו בטוחים שיש תכונה שמאפיינת אותנו שמשפיעה על ההתנהלות שלנו בעולם. והשיחה מציבה איום על קיום התכונה בנו. למשל: לויאליות, נאמנות, יושרה, תרומה, נדיבות, משמעות, חיוניות.
דמיינו שאדם שתופס עצמו מצליחן, משמעותי, חיוני, מוביל, משפיע. ולאחר שלא קודם, הוא חש פגיעה בערך העצמי, מה זה אומר עליו שלא קדמו אותו? עוסק בשאלה מה אנשים רואים בו כעת? האם הוא נראה "לוזר"?
הוא פגוע, מתלבט על המשך תרומתו בארגון, מצמצם התנדבות להוביל קבוצות עבודה רב תחומיות, לא חולק ידע, נמנע משותפויות. הוא חצוי בתוך עצמו, מתלבט על הערך שלו, על הנאמנות שלו, זה מכרסם בו. זו שיחת הזהות שמכרסמת בו.
המפתחות - איך תקיימו שיחה מטעינה שמאפשרת התקדמות והתפתחות שיחה שתשמור על ההוויה של אחי :
- להתכונן ולהיערך – הגדירו מטרה לשיחה:
הגדירו מה מטרת השיחה? זאת לא שיחת תוכחה!
מה כאשר יקרה בסוף השיחה תרגישו שהשיחה הייתה מועילה?
למה חשוב לכם לנהל את השיחה? מה התוצר הנדרש?
חשבו אילו רגשות יכולים להתעורר בכם ואיך תנהלו אותם? - חשבו על תרומה במקום אשמה
כשמגיעים לסיטואציה טעונה על פי רוב יש כבר משקעים ונטייה להאשמות. אלא שאשמה עוסקת בשיפוט ומביאה לסגירות. תרומה לעומתה מתחילה בהבנה שיש לי אחריות ולכן יש לי עניין בשיפור, למידה ושינוי. תרומה היא משותפת. אם יש לי אחריות יש לי יכולת להשפיע. לכן חשבו ביניכם לבין עצמכם, מה הייתה תרומתכם למצב. תרומה ואחריות אינם אשמה.(אני יודעת זה מהדהד לאחרונה) "בחרתי להיות מנהל אז יש לי תרומה", בחרתי להתחתן אז יש לי תרומה. בקיצור, תרומה ולא אשמה. - עברו משיחת מסרים לשיחת למידה
בשיחות קשות, אנחנו מחליפים מסרים, טיעונים והתנצחות בלי לרדת לזירת ההתרחשות, המידע והפרשנות שמביא כל אחד מאתנו לראות את העולם דרכו. כדי להכיר את הסיפור של הצד השני – גלו סקרנות. "מעניין איזה מידע יש להם שלנו אין?" - התקדמו מוודאות לסקרנות ולפתיחות, כבדו את השונות :
הבינו שאין אמת אחת לעולם. האמת תמיד מורכבת יותר ממה שנגלה מזווית הראייה שלנו. לכן, בואו עם נכונות להקשבה ומוכנות לקבל נקודת מבט נוספת. שימו עצמך בנעליו של הגורם השני וחשבו מה מניע אותו?
נסו להבין את נקודת מבטו ואת התחושות שלו?
לקבל, אין משמעותו להסכים. - אמצו את גישת "הגם וגם" במקום ה"או/או"
אין היגיון בלחפש מי צודק, אמצו את שני הסיפורים. שניהם חשובים ושניהם יכולים להיות הגיוניים בה בעת. תופתעו שככל, שתקשיבו יותר , בן השיח שלכם יהיה פנוי להקשיב גם לכם. - עברו מוויכוח לבחינה משותפת
במקום לראות את המצב כוויכוח, הסתכלו עליו כ"בחינה משותפת של המצב". - הפרידו כוונה מהשפעה
פעמים רבות אנחנו מיחסים לזולת את הגרוע ביותר ונדיבים כלפי עצמנו. שתפו אחרים בהשפעה עליכם ושאלו על כוונותיהם.
הציבו לעצמכם 3 שאלות:
מעשה –מה באמת עשה האחר?
השפעה- מה הייתה ההשפעה של זה עליי?
הנחה –בהתבסס על ההשפעה הזאת , מהי ההנחה שלי בדבר כוונותיו של האחר?
המצטיינים שביניכם מוזמנים לשאול גם, האם כשכל שמישהו אחר היה עושה דבר דומה שמשפיע עליי כך, הייתי מניח אותה הנחה לגבי כוונותיו? - היו רגישים, אמפטיים, תכילו:
הסיטואציה פעמים רבות מורכבת. לעיתים לא הכול פתיר.
בדרך כלל, כל מה שרוצה הצד השני זה מעט אמפטיה, הקשבה, הבנה של נקודת המבט ותו לא. תקפידו לשמור על כבודו של הצד השני. הוא צריך לצאת עם תובנות אך שלם מהחדר. - טפלו ברגשות שלכם והיו אותנטיים:
רגשות שלא בוטאו גובים מחיר מהערך העצמי, הם תקליט שבור שמתנגן בראש ולא מאפשר הקשבה. זהו את הרגשות שצפים בכם ושתפו במידה, דברו מהלב באותנטיות.
הביעו רגשות ללא שיפוטיות והכירו בזה שלשני הצדדים יש רגשות. - מה פתאו"ם? פורום, תזמון, אווירה ומקום. ארבעה דברים שצריך לתכנן אותם מראש.
- בצעו סגירה של השיחה: תובנות, הכלה ואמירה עם הפנים לעתיד.
אנחנו פוגשים שיחות קשות בכל מעגלי חיינו, בלי קשר לנושא או אל מול מי אנו מתמודדים. שיחה טעונה שהפכנו למטעינה, מקרבת בין אנשים, מעמיקה מערכות יחסים. ומסייעת במציאת פתרונות יצירתיים. בארגונים היא מעלה את המחויבות של הפרט ומשפרת את הפרודוקטיביות.
מאחלת לכם ל"פצח" את השיחות הטעונות ולהוביל לשנה של חיבורים, רוגע וצמיחה בפן האישי, המשפחתי התעסוקתי והלאומי.
מהו המפתח שתיקחו אתכם לשיחה הבאה?
